"ולא נודע כי באו אל קרבנה" )בראשית מא, כא(
פרעה ראה בחלומו שבע פרות יפות מראה – ושבע פרות רעות
מראה. לאחר מכן, הוא חלם על שבע שבלים בריאות וטובות ושבע
יש להתבונן, מדוע נבחרו הפרות והשיבולים דווקא כהמחשה
לעומד להתרחש בעולם בנושא הרעב והשבע, הלא יכול היה החלום
בחיי האדם ישנם שני דברים מרכזים שהם מעורבבים טוב ורע,
הפרנסה. מצד אחד, יש בה דבר חיובי ונפלא כי העולם כולו בנוי
בצורה שהאדם עמל וטורח לייצר תוצרת עבור מחייתו. בפעולות
הללו ניטעים עצים, נקצרת תבואה, יש תעשיה של ביגוד והנעלה,
בונים בנינים ומייצרים מכשירים והעולם מתפקד כראוי. כולם
נעזרים מכולם. ויותר מזה גילו חכמי המקובלים, שיש תיקון פנימי
מסוים הנעשה דווקא באמצעות כל המשא ומתן שיש בעולם )ע"פ
מצד שני, אנחנו רואים מול עיננו כיצד טירדת הפרנסה גוזלת מן
האדם את זמנו היקר. אנחנו רואים כמה אנשים ממורמרים מכל
מיני עסקאות שירדו לטמיון, כמה נוגסת הפרנסה מהזמן בו היינו
אמורים להשקיע עבור תכליתינו הנצחית, כמה דאגה ונדודי שינה
יש לכל אותם הטרודים יומם ולילה על המחיה ועל הכלכלה.
אותו הדבר ישנו בנושא הזיווג. מצד אחד מציאת בן או בת זוג
לחיים הוא דבר כל כך נפלא וחיובי. כמה מנוחת הנפש ושמחת
חיים יש לו לאדם כאשר הוא נשוי. התועלת שיש לאדם בנישואין
היא גם בגשמיות וגם ברוחניות. בפרט על פי המבואר בספר
הקבלה שהחיבור בין בני הזוג גורם גם חיבור רוחני בין הקדוש
ברוך הוא לעם ישראל ויש לזה השפעה חיובית כוללת – גם
מצד שני, ישנם מצבים שהנישואין עצמם גורמים לאדם תסכול
וצער בצורה נוראה. דווקא ההתחייבויות של הקשר הזה עומדים
לו פעמים רבות לרועץ. שלא נדבר על הצורך לרדת לעניני החומר
ניתן בהחלט לומר על הפרנסה והזיווג שיש בהם תערובת גדולה של
חיובי ושלילי. את התערובת הנוראה הזאת רואה פרעה בחלום.
הפרות – רומזות לזווגו של האדם, שהרי הפרה היא גם מלשון פרה
ורבה, והשבלים – רומזות אל הפרנסה, שהרי הפרנסה מתבטאת
בעיקר סביב מאכלו של האדם, החיטה מבטאת בדרך כלל את יסוד
פרעה רואה, שיש שבע פרות טובות ושבע פרות רעות, שבע שבולים
טובות ושבע שבולים רעות. אם נמנה את מספר הדמויות שנראו
לפרעה בחלומו, נראה שמנין הפרות והשיבולים מגיע לסך כולל של
– את המנין הזה אנחנו פוגשים גם כן בדברי שלמה המלך בספר
קהלת )פ"ג( כאשר הוא מונה עשרים ושמונה עתים, עת ללדת ועת
למות עת לטעת ועת לעקור נטוע… עת לבכות ועת לשחוק עד ספוד
ועת רקוד… וכן הלאה. יש כאן ארבע עשרה עתים חיוביים וארבע
פרעה נחשף כאן לכל עשרים ושמונה עתים שהזכיר שלמה המלך,
אבל הערבוב הזה עוד לא כל כך הבהיל אותו כמו התיאור הבא.
ולא נודע כי באו אל קרבנה – הרע בולע את הטוב בצורה כל כך
מוגזמת עד כדי כך שלא רואים כבר בכלל טוב. הכל נראה כל כך
שחור, כל כך מסובך, כל כך מפחיד ומבולבל. כי באמת כלפי חוץ
נראה שהעיסוקים של האדם בפרנסתו והיסורים שיש לאנשים
מבני זוגם, הם כל כך רבים עד כדי כך שהאנשים כבר מואסים בכל
זה.הוא חיפש פתרון. לא רק פיתרון לעצם החלום במובן של פתרון
חלומות, אלא גם פתרון לחיים הללו. מה עושים במצב כזה שהרע
כל כך גובר ומבלבל? כיצד נחלץ את הטוב שיש בכל מערכת
ויוסף הצדיק מצא את הפתרון. הוא הקרין סביבו עצה ותושיה,
הוא הדריך את העם על כל צעד, וכל מי שצעד לאורו זכה להתחבר
)עפ"י ליקוטי הלכות גניבה ה"ה כה( )מוגש ע"י מכון "חיים טובים(
להיות בהמחשה של בעלי חיים אחרים או כל עץ אחר?
רבי נתן מבאר את הענין על פי הקדמה יסודית.
הפרנסה והזיווג. ונבאר את הדברים בפרוטרוט.
ליקו"מ ח"ב תורה ד, ג(. זהו צידו האחד של המטבע.
והגשמיות לצורך ניהול חיי משפחה תקינים.
עשרים ושמונה. היו כאן עשרים ושמונה מוצגים.
אל הטוב שיש בשני המישורים הללו.
בית כנסת ע"ש האר"י בנוף כנרת צפת
