מפני מה זכו אפרים ומנשה לברכה כל כך גדולה מיעקב
בית כנסת בנוף כנרת צפת
אבינו? התשובה טמונה בשמחה ההדדית של שניהם זה
"וַיְ בָ רֲכֵ ם בַיֹום הַ הּוא לֵ אמֹור בְ ךָ יְ בָ רֵ ךְ יִ שְ רָ אֵ ל לֵ אמֹר יְ שִ מְ ךָ
קודם פטירתו, מבקש יעקב אבינו מבנו יוסף להביא לפניו
את שני בניו, מנשה ואפרים, כדי לברכם. לברכת יעקב
לאפרים ולמנשה, המצוטטת לעיל, דרוש ביאור: מדוע זכו
דווקא אפרים ומנשה לכך שאבי האומה מברך דווקא אותם
ומכריז "בך יברך ישראל!", דהיינו שבמשך כל הדורות
העתידיים, כל אב שיבקש לברך את בנו ולאחל לו את הטוב
ביותר, יברך ויאמר: ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה". מה
כשמתבוננים בסדר המאורעות המוזכרים בפסוקים, הדבר
מובן: בתחילה, ברכם יעקב אבינו בברכת 'המלאך הגואל'
בלבד. ורק לאחר שיוסף סבר בטעות כי אביו אינו יודע מי
הגדול ומי הקטן, ויעקב אומר לו 'ידעתי בני, ידעתי', הוא
עובר לברכם בהתפעלות את ברכת 'בְּ ך יְּב רֵ ךְּ יִ שְּ ר אֵ ל'.
מה התרחש כאן? יעקב אבינו נפעם לראות בעיני רוחו אהבת
אחים אמיתית. בתחילה, היו שני הבנים סבורים כיוסף
אביהם שיעקב אינו יודע מי הגדול. אולם לאחר ששמעו את
דברי הסבא יעקב האומר ברוח קודשו כי "ָאחִ יו הַ ק טֹן יִגְּדַ ל
מִ מֶּ ּנּו וְּזַרְּ עֹו יִהְּ יֶּה מְּ לֹא הַ ּגֹויִם", ובכל זאת הגדול לא קינא
בקטן אלא שמח באמת בשמחת תפארת גדולתו, והקטן לא
התנשא בלבו על אחיו, אלא נשאר בענוותנותו ובאהבתו
הטהורה לאחיו הגדול, אמר יעקב: כך יש לכל אב לברך את
בניו, שיזכו לאחדות טהורה ואמיתית כזו. לכן רק אז הוסיף
ואמר: "בְּ ך יְּב רֵ ךְּ יִ שְּ ר אֵ ל לֵ אמֹר, יְּ שִ מְּ ך אֱ לֹוקִ ים כְּ אֶּ פְּ רַ יִם
עיקר הקושי הוא להגיע לדרגה זו של אהבת אמת טהורה.
אולם הדרך להגיע לדרגה גבוהה זו מתחילה באמונה
וביטחון בה' יתברך, הנותן לכל אחד בדיוק את מה שהוא
זקוק לו לצורך תיקונו המושלם. ואם כן, אם הזולת קיבל
מה שאני לא קיבלתי, הרי זה ברור שהוא קיבל משום שהוא
צריך זאת, בעוד שאני אינני זקוק לזה. הקומה הנוספת לכך
באה לידי ביטוי במצות 'ואהבת לרעך כמוך'. שעל ידי
שמרגיל עצמו בתמידות לחפוץ בטובת זולתו, הרי ממילא
בעת שטוב לזולתו שמח הוא על ששאיפתו התמידית שיהיה
טוב לשני, הנה היא מתגשמת לנגד עיניו. ובפרט ש'כל ישראל
ערבים זה בזה' – וביארו בתורת הסוד, שחלק משורש נשמת
כל יהודי נמצא בכל יהודי אחר, ונמצא למעשה שהוא ואני
חולקים את אותה הנשמה, וממילא את אותה ההצלחה.
ובאמת שמשמחה בשמחת הזולת, אין מפסידים אלא רק
תועלת באה אליו. וכמו שמצאנו שני אחים אחרים, משה
ואהרון, שכאשר חשש משה לקבל את מנהיגות ישראל מתוך
דאגה שמא תהיה בכך פגיעה באחיו הגדול, בישרו הקב"ה
שאין לו לחשוש והעיד על אהרון: "הֲ לֹא ַאהֲ רֹן ָאחִ יך הַ לֵ וִ י…
וְּגַם הִ ּנֵה הּוא יֹצֵ א לִ קְּ ר אתֶּ ך וְּר אֲ ך וְּ ש מַ ח בְּ לִ בֹו". כלומר,
שמחתו לא תהיה רק על פניו, אלא הוא באמת ישמח
בגדולתך. ובזכות שמחה זו ששמח אהרון בטובת אחיו
הקטן, זכה להיות הוא כהן גדול וכל צאצאיו כהנים במקדש
ה'. כמובא במסכת שבת: "בשכר 'וראך ושמח בלבו' זכה
ואם כך בין אחים שאהבה טבעית קיימת בלבם, על אחת
כמה וכמה כאשר ישנה אהבה ואחדות בין כלל ישראל. ויש
לדעת כי עיקר האחדות מתבטאת בהרגשה הפנימית, כלומר
שיש לאדם לשמוח כשטוב לכל יהודי – אף אם איננו מכירו,
ומאידך צר לו בצרת כל יהודי – אף אם איננו מכירו, וזאת
אף על פי שאין בידו לסייע. לפי שעצם האחדות יוצרת מארג
בין כל נשמות ישראל. ויהי רצון שנזכה לאחדות אמיתית
שתהיו אוהבים זה את זה
בהצלחתו של זה .
אֱ לֹהִ ים כְ אֶ פְ רַ יִ ם וְכִ מְ נַשֶ ה" )בראשית מח, כ(.
מיוחד בבני יוסף שזכו לכך?
וְּכִ מְּ נַשֶּ ה"!
לחשן המשפט על לבו".
ושלמה, ומתוכה לביאת גואל צדק בקרוב אמן .
בית כנסת ע"ש האר"י בנוף כנרת צפת
